סבתא דסי נולדה בתל אביב בשנת 1948 היא התחתנה עם אלי כהן סבי שנולד בתל אביב בשנת 1948. בשנת נולדה בשנת 1971 בחולון ולאחר מכן נולדה הבת השנייה יעל בשנת1973 ואז בשנת 1976 נולד דרור בן הזקונים.
סבא אברהם נולד בתל אביב בשנת 1940 והתחתן עם סבתא דבורה שנולדה בשנת 1950 בתל אביב גם כן. בשנת 1969 בעיר תל אביב ולאחר מכן נולדה מיכל ואז מירב.
המשפחה הגרעינית שלי מונה 5 נפשות: אני, בועז ונדב אחיי התאומים שנולדו בשנת 2002 אימי ואבי.
עיר הנמל העתיקה יפו הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת רבות בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי לארץ ישראל. לבד מיפו, התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בשלהי המאה ה-19 החלו להתגורר בה תושבים יהודים, ואלה הקימו שכונות חדשות מחוץ ליפו הערבית, כמו שכונת מונטיפיורי במזרח ושכונות נווה צדק וכרם התימנים מצפון ליפו.
תל אביב נוסדה רשמית בשנת 1909 כשכונת "אחוזת בית", כשם האגודה שייסדה אותה. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, שתכלול את השכונות היהודיות החדשות. שנה מאוחר יותר, ב-1910, נקראה העיר החדשה "תל אביב", ובתוך כארבעה עשורים צמחה לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב-יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.
גלגולו של חפץ - טבעת הזהב של סבא
טבעת זו ענד אבא של סבי עד יום מותו.
סבי קיבל את הטבעת מאביו נעים , סבא רבא שלי.
טבעת זו נמסרה לסבי לאחר מות אביו.
החפץ נמצא ברשותו של סבי כ- 12 שנים ונמסר לסבי לאחר מות אביו.
טבעת זו נועדה לקישוט על האצבע , על הטבעת יש אבן שכתוב
עליה את שם המשפחה "כהן". השימוש המיוחד של הטבעת היה
למזכרת מאמו של סבי .
הטבעת נשמרה בכספת אצל סבי וסבתי במשך השנים.
מטבעת זו ניתן ללמוד מה היה שם המשפחה וראשי התיבות
של שמו של סבי.
סיפורה של הטבעת
אמה של סבתא רבא רכשה טבעות לכל החתנים ובניה וכך גם סבא רבא שלי, נעים קיבל את הטבעת. הוא היה גאה בה מאוד ולא הסיר אותה מאצבעו עד ליום מותו. היתה לו מכבסה והוא כיבס כביסה לאנשים רבים ואף פעם לא הסיר את הטבעת מאצבעו.
לסבא נעים, היו ידיים גדולות ושמנות מאוד וכן גם אצבעות רחבות ושמנות . כשסבא נעים אושפז בבית החולים מספר פעמים,הוא לא הסיר את הטבעת מאצבעו באישפוז האחרון סבא נעים ידע שהוא עומד למות והזמין את כל המשפחה להיפרד ממנו ונתן את הטבעת לסבי. לאחר מותו של סבא נעים רצו להסיר את הטבעת מעל אצבעו אבל היא לא יצאה ולכן גזרו אותה מעל אצבעו במספריים מיוחדים, (כפי שניתן לראות הטבעת פתוחה בצד אחד) לאחר מות סבא רבא הועברה הטבעת לסבא שלי, סבא אלי ובימים אלה לדוד שלי דרור .
סיפור מצחיק על סבא נעים :
היו לו אוזניים מאוד גדולות .לכן הוא שמר בהן כסף לנסיעה באוטובוס, במקום לשים את הכסף בארנק שם באוזן וכשהאוטובוס היה מגיע סבא נעים היה מוציא את המטבעות מתוך האוזן ומשלם לנהג האוטובוס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה