סבתי נולדה ב 22.8.1948 בשנה של הולדת המדינה, שלושה חודשים לאחר הקמת מדינת ישראל, בארץ התרחשה מלחמת השחרור בין ישראל המדינה הצעירה שרק נולדה לבין מדינות ערב שרצו לגרש את היהודים מתחומי הארץ. המלחמה היתה קשה מאוד, מלחמת מעטים מול רבים,מלחמה של צבא קטן ללא ניסיון, שרק קם לבין צבאות גדולים ומנוסים של מצרים , ירדן, סוריה, עיראק ולבנון. לא יה ללוחמים שלנו נשק ומספר הלוחמים היה קטן, אבל חדורים ברצון עז לגרש את הערבים משטחינו ולהקים כאן מדינה לתפארת , ובאמת בעזרת כוח הרצון והתושייה הצליחו הלוחמים למגר את הערבים ולסלקם מתחומי הארץ. כך קמה מדינת ישראל.במדינה הצעירה נערכו קרבות רבים שנקראו בשם מבצעים, בכל מבצע כבשו הלוחמים שטח ועוד שטח,עד שהיתה שביתת נשק ונקבעו גבולות הקו הירוק של מדינת ישראל – גבולות שהיו גבולות ישראל עד שנת 1967.
מייד עם לידתה של סבתי היא עברה להתגורר עם הוריה בחולון,חולן עיר החולות היתה מוקפת ערבים,
הערבים התמקמו ב"תל עריש" מקום שבימינו הוא שכונת "תל גיבורים" בחולון. מתל עריש ירו הערבים על חולון, על בתים בחולון ועל הנוסעים מחולון לת"א. לבסוף הצליחו לוחמי חולון בעזרת לוחמי ההגנה לגרש את הערבים ליפו ולשחרר את הדרך לחולון.
סבתי התחנכה בגן הילדים "חנה" בחולון גן קרוב לבית סבתי היום, גן נחמד שהיו בו בעלי חיים ומשחקים יפים, מעט ילדים, הכל היה אז קטן ולמרות שסבתי התגוררה בעיר היתה לה הרגשה של כפר. מגן "חנה" עברה סבתי לגן "יוכבד"- יוכבד היתה הגננת הכי טובה בחולון וכולם רצו להיות בגן שלה.
אמה של סבתי רחל עשתה את כל המאמצים כדי שסבתי תגיע לגן "יוכבד", ובאמת זה היה גן מקסים, קרוב לגן השעשועים היחיד שהיה בחולון באותה תקופה. גן השעשועים המוכר בשמו כיום "גן הרצל". יוכבד היתה גננת מצוינת , חכמה, חמה, טובה, נעימה, ששרה יפה, לימדה את סבתי וחבריה ריקודים יפים ומאוד אהבה את סבתי. סבתי וחבריה שיחקו ונהנו מאוד ב"גן הרצל", נהגו לצאת לטיולים רבים ולעשות עבודות יפות. מגן יוכבד עברה ללמוד בבה"ס היסודי הראשון בחולון ביה"ס "ביאליק" בכתות א' ב' לימדה אותה מורה נהדרת בשם אסתר קציר, שסבתי שמרה עימה על קשר עד לפני מספר שנים שנפטרה.
אחרי אסתר לימדה אותה מורה בשם שרה רובינשטיין שגם איתה מאוד שמרה על קשר הדוק.
המורות אהבו את סבתי מאוד מאוד, היא היתה תלמידה מצטיינת ואחראית, תמיד היו לה את המחברות הכי יפות בכיתה. אפילו ראש עיריית חולון המכהן מר מוטי ששון היה יושב לידה ומעתיק ממנה במבחנים כתב היד שלה היה לתפארת והיא גם ציירה יפה. סבתי היתה כשרונית מאוד, המורות ביקשו ממנה בכל שנה להעתיק את המחברות כדי שתישאר להם מזכרת וכך בחופשות היתה יושבת ומעתיקה את המחברות שלה. סבתי וחבריה מהשכונה היו משתוללים ומתגלגלים בחול. כמעט כל שבוע היו עושים "קומזיץ" ומשחקים משחקי כדור, מחבואים, חבל, קלאס ובאבנים.כשהגיע החורף והחול היה רטוב מהגשם היו רוכבים על אופניים בחול שהתקשה ומשחקים עם אולר בחול. הם היו משתוללים ומתגלגלים בחול. כמעט כל שבוע היו עושים "קומזיץ" ומשחקים משחקי כדור,מחבואים, חבל, קלאס ובאבנים.
כשהגיע החורף והחול היה רטוב מהגשם היו רוכבים על אופניים בחול שהתקשה ומשחקים עם אולר בחול.
סבתי מתארת את ילדותה כילדות שמחה, כייפית ומאוד מאושרת.
לסבתי היו תחביבים מאוד מיוחדים, למשל היא נהגה לאסוף פרחים ולייבשם,לאסוף מפיות מיוחדות וכן "פרסים"- בובות נייר קטנות וגמדים מנייר.
לסבתא שלי זכורות חוויות טובות מילדותה בחולון.
בכתה ו' היה לה מורה בשם יצחק עם אף ארוך ולכן כולם קראו לו "פלייצוק",גם הוא מאוד אהב את סבתי מכיוון שהיתה תלמידה מצטיינת גם בכיתות הגבוהות. הכיתות היו מחולקות לפי רמת לימודים וכמובן שסבתי היתה בכתה המוגברת. סבתי היתה פעילה מאוד בועד הכיתה ובפעילויות חברתיות בביה"ס.בתיכון למדה בתיכון קוגל הוותיק, גם שם היתה תלמידה טובה ופעילה מאוד, במקביל הצטרפה לתנועת הנוער המאוחדת והיתה חברת מועצת עדה ופעילה מאוד. סבתי וחבריה נהגו לבלות בתנועה את רוב היום. שם בתנועה הכירה סבתי את סבי אלי. סבתי וסבי היו חברים חמש שנים.סבי התגייס לצה"ל וסבתי לאחר התיכן החלה ללמוד בסמינר למורות "לוינסקי".
סבתי וסבי נישאו ונולדו להם שלושה ילדים : חגית (אמא שלי), יעל ודרור.
אמי ודודי היו ילדים טובים ומקסימים שלמדו גם הם בבי"ס ביאליק בחולון.
סבתי עבדה בתור מורה בהתחלה ברמלה ולאחר מכן החלה לעבוד בחולון בבי"ס יסודי "גאולים". סבתי מספרת כי מאוד אהבה את העבודה שלה ובעיקר את התלמידים, היא חינכה את כל הכיתות מא'- ח' .
בחמש השנים האחרונות לעבודתה עברה לעבוד בבי"ס שש שנתי, תיכון "איילון" ושם לימדה תלמידי כיתות ז'- י'. סבתי מאוד אהבה את העבודה שלה בביה"ס היסודי היא לימדה את כל המקצועות ובתיכון לימדה היסטוריה ותנ"ך, היא היתה גם סגנית מנהלת בביה"ס , הציעו לה לנהל בי"ס אך היא לא רצתה והחליטה לפרוש, מאז שהיא זוכרת את עצמה היא אוהבת ילדים ואוהבת לעזור לתלמידים מתקשים.
מייד לאחר שפרשה מההוראה אחרי 32 שנה, היא התנדב לעזור לתלמידים עם קשיים וגם לימדה תלמידים עם קשיי למידה. היא פיתחה שיטה מיוחדת ומאוד עזרה להם,היום היא לא עובדת היא פנסיונרית במשרה מלאה.
סבתי אוהבת מאוד לטייל בארץ ובחו"ל , היא אוהבת מוזיקה ושירים ישראליים בעיקר , סבתי מאוד אוהבת ללמוד כל הזמן היא משתתפת בקורסים וסדנאות, עד היום.
סבתי מאוד אוהבת את המשפחה שלה, את סבא אלי ומאוד נהנית לבקר ולטפל בכל הנכדים שלה.
10
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה